מחקרים על מים שאוחסנו בכלי נחושת

אחד המחקרים האחרונים, שפורסם בכתב העת Journal of Health, Population and Nutrition, מדענים חקרו את השפעת אחסון המים בסיר נחושת עם מי שתייה מזוהמים מיקרוביאלית, כולל חיידקים מזיקים כמו E.coli וסלמונלה.  מדענים אחסנו מים מזוהמים בחיידק זה בסירי נחושת במשך 16 שעות בטמפרטורת החדר. למרבה הפלא, לאחר תקופת האחסון של 16 שעות, המדענים לא הצליחו לשחזר אף חיידק מהמים. בנוסף, המדענים גילו שרמת ה-pH של המים עלתה, כלומר, באופן טבעי המים הפכו לבסיסיים יותר. כפי שמחקרים אחרים הראו, למים בסיסיים טבעיים יש מגוון יתרונות בריאותיים.. המדענים קבעו גם שתכולת הנחושת במים הייתה נמוכה מ-0.2 ppm (חלקים למיליון), המייצגת כמות נמוכה בהרבה מהגבול המותר שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי ("WHO"). כפי שהמחקר קובע, נראה שכמות הנחושת במים אינה מהווה בעיה מאחר שמחקרים הראו כי ההנחיות הנוכחיות של ארגון הבריאות העולמי הן 2 מ"ג Cu/L בטוחות והרמות שנצפו במחקר היו בגבולות המותרים.

​

הדו"ח האחרון של ארגון הבריאות העולמי, שכותרתו "הנחיות לאיכות מי שתייה",  הגביל את הגבול עליון לצריכת נחושת במים כ-2.0 ppm (או 2 מ"ג לליטר), שהוא גבוה בהרבה מכמות הנחושת שנמצאה במים שנשמרו במשך הלילה בכלי נחושת כחלק מהמחקר. עדויות אלו מרמזות על כך שסביר להניח שלא מזיק לצרוך יותר מדי נחושת על ידי שתיית מים המאוחסנים בכלי נחושת, גם כאשר מים אלו מאוחסנים בכלי הנחושת למשך לילה או אפילו מספר ימים (עוד על כך בהמשך). עם זאת, אנו ממליצים להשתמש בבקבוק המים הנחושת שלך במתינות ולא לאחסן בו את אותם המים למשך יותר מ-72 שעות.

​

במחקר אחר אחרון, מדענים חקרו שוב את ההשפעה של אגירת מים בכלי נחושת עם מים מזוהמים בחיידקים. במחקר זה, המדענים הכניסו למים מושבה של חיידקים מזיקים ואז אחסנו את המים למשך הלילה בטמפרטורת החדר גם בכליי נחושת וגם בבקבוקי זכוכית. בבוקר כבר לא ניתן היה לשחזר את החיידק מהמים שאוחסנו בכלי הנחושת, אם כי הם מצאו חיידקים במים שנאגרו בבקבוקי הזכוכית. המחקר מצא שגם המים שנאגרו בכלי הנחושת הפכו בסיסיים יותר. באופן משמעותי, המדענים גם קבעו שבעוד שהמים שנאגרו בכליי הנחושת ספגו חלק מהנחושת במשך הלילה, תכולת הנחושת של המים הייתה פחות מ-0.475 ppm, שהיא בגדר הגבולות המותרים לצריכה אנושית ולכן בטוחים לשתייה.

​

במחקר נוסף אחרון, חוקרים אחסנו מים מזוהמים בחיידקים במגוון כלי מים שונים, כולל כלי נחושת וכסף, על מנת לקבוע את יעילותם בסילוק זיהום ביולוגי ממי השתייה. המחקר גילה כי לכלי הנחושת הייתה השפעה מעכבת משמעותית על החיידקים במים לאחר מספר שעות בלבד של חשיפה. המדענים גילו שגם ה-pH של המים עלה בטווח הבריא. המדענים במחקר זה גם מדדו את ריכוז הנחושת במים כל שעתיים כדי לקבוע אם המים נותרו בטוחים לצריכה. בעוד שהמדענים זיהו עלייה הדרגתית בכמות הנחושת הנספגת במים, הם קבעו שהכמות עדיין נשארה בגבולות המותרים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי גם לאחר שהמים אוחסנו בכלי הנחושת במשך מספר ימים. הגרף הבא מהדוח מספק המחשה מועילה לקצב ספיגת הנחושת למים. בפרט, מהנתונים עולה כי רמות הנחושת במים נותרו ברמות המותרות גם לאחר מספר ימים.